פרק ה' משנה כו'

לעילוי נשמתה של

שלומית

מפל מים, הרי drakensberg, דרום אפריקה. (התמונות ממקומות בהם שלומית ואני טיילנו)  צלם: אוריאל אודס ©

לימוד לעילוי נשמת אהובתנו היקרה, שלומית מנדי מיה אודס (ברט)

בן בג בג אומר:הפוך בה והפוך בה, דכולה בה –

הפוך בתורה והפוך בה, שהכול בה.וכפי שמבאר רש"י,"שבכל שעה תמצא בה חידושים וטעמים".

 

ובה תחזי -

באמצעותה תזכה לראות, להבין,ובלשון הרמב"ם-"בה תראה את האמת, ותסתכל בעין השכל".תצפית ממבצר יחיעם, הגליל המערבי.  

 

וסיב ובלה בה -

תרגום מילולי- הזדקן ובְלֵה בה(מלשון בלאי, בלוי). והפירוש הוא, בלשון רע"ב-"גם עד זקנה ושיבה לא תעזבנה".

 

ומינה לא תזוע -

אל תזוז ממנה, שאין לך מדה טובה הימנה –אין טוב מן התורה, שהכול כלול בה.

 

בן הא הא אומר:

לפום צערא, אגרא –

תרגום מארמית: לפי הצער, השכר.

 

ככל שאדם "מצטער",

דהיינו משקיע ומקריב יותר בלימוד

התורה ובעשיית המצוות,

כך שכרו משמים רב יותר

 

(מבוסס על פירוש לפשט המשניות 'נר למאה', לר' יחיאל וינרוט)

 

 

מי יקבל מדליה בעולם הבא?

נכתב בידי עודד ברט

 

כשאני כותב פירוש למשניות אלו הסתיימה האולימפידה בברזיל.

הרבה יזע ודמעות נשפכו שם-החזקים והמהירים עלו על הפודיום,קיבלו מדליות ונכנסו ל"היכל התהילה".

להיכל התהילה האמיתי-לא זו הדרך.

נצא יחד לדרך ונלמד מי האלוף האמיתי.

 

בן בג בג,בן ובן הא הא-מה פשר שמותיכם ומדוע אינכם כותבים בעברית??

 

מסתבר שלא מדובר בשני תנאים שונים,אלא בתנא אחד שהיה בן גרים.

השם "בג בג" הוא ראשי תיבות של "בן גר,בן גיורת" ומכיוון שחי בתקופה בה הרומאים אסרו להתגייר והיה בכך סכנת מוות,נקרא גם "הא הא"-"בג" הוא בגימטריה 5 וזו האות "ה" הנהגת "הא".

מכאן נלמד גם שחי בתקופתו של הלל הזקן ועלו יחד מבבל.השפה השגורה בפיהם הייתה ארמית.(למדנו בפרק ב' משנה ו' -הלל אומר בארמית:"על דאטפת אטפוך,וסוף מטיפייך-יטופון"(על שהרגת-נהרגת,וסוף הורגיך,יהרגו).

 

המשנה הקודמת לימדה אותנו "בן 5 למקרא,בן 10 למשנה,בן 15 לתלמוד וכ'ו.

אל יחשוב האדם שבזה אפשר להסתפק אלא מוטל על האדם להיות הופך בלימוד התורה כל ימיו כוון שהכל בה,שאין טוב ממנה,והשכר-לפי המאמץ.

נדייק-לפי המאמץ ולא לפי התוצאות.

 

הכל בה בתורה-הנהגות טובות,מדעים,חוקים נכונים,משפטי אמת,דין צדק,עזרה לזולת,כיבוד הזולת ודיני נזיקין.ולכן עלינו להפוך בה כדי לחדור לעמקי סתריה.

 

אמרו חז"ל-(3) "מצינו שויתר הקב"ה על איסור עבודת כוכבים,על גילוי אריות ועל שפיכות דמים (אלו שלש המצוות שעליהן נאמר שאם כופים על האדם לעבור עליהן -"יהרג ובל יעבור") ולא ויתר על ביטולה של תורה שנאמר (4)-"על מה אבדה הארץ-על עזבם תורתי...".

 

ואם ישאל השואל,מה מיוחד כל כך בלימוד התורה, נאמר בספר ירמיהו (5) "ואותי עזבו ואת תורתי לא שמרו"-'הלוואי אותי עזבו  ותורתי שמרו',שמתוך שיהיו מתעסקים בה-המאור שבה מחזירן למוטב.

 

No pain no gain – השכר לפי מידת הצער

בשנת 1766 ניסח תומס ג'פרסון את הצהרת העצמאות של אמריקה ובה קבע כי "כל בני האדם נולדו שווים".(6).

 

200 שנים מאוחר יותר בספרו של ג'ורג' אורוול "חוות החיות" מובאת גירסה מרוככת משהו על ידי החזרזיר שהשתלט על החווה-"כל בעלי החיים שווים,אבל חלק מבעלי החיים שווים יותר".

 

לי מאליו מובן- בני האדם לא נולדו שווים. אף לא אחד בעולם נולד שווה לרעהו.

לא במראה,לא בכישרונות,לא ביכולות,לא במעמד החברתי ולכן גם לא בסיכוייו להצליח ולזכות בהישגים.

אנסח זאת כך-בני האדם לא נולדו שווים אך זכאים הם לזכויות שוות.

 

מכאן נבין גם את המושג "לפום צערא-אגרא" – האדם חייב להשיג את המיטב והמירב לפי כשרונו ויכולותיו.נדרשת מאתנו עבודה קשה,ולפי העבודה,כך השכר.

 

זושא אמר-כשאגיע לשמים לא ישאלו אותי למה לא הייתי משה רבינו.ישאלו אותי למה לא היית זושא.למה לא השגת לפי כשרונותיך את שזוסא יכול  היה להשיג.

 

הגאון מווילנא נולד בשם אליהו בן שלמה זלמן.הוא נהיה "הגאון מוילנה" ביזע,בהתמדה בהתגברות על מידות רעות,ללא קנאה באחרים.ההתעלות היא בחברותא דווקא,ב"דיבוק חברים",במאמץ משותף.בלילות ללא שינה-"כך היא דרכה של תורה-פת במלח תאכל,מים במשורה תשתה ועל הארץ תישן..ובתורה אתה עמל"(7).

 

מסופר שהחברותא של הגאון מוילנא שאל אותו: למדנו יחד, איך זה שממך יצא "הגאון מוילנא"?

ענה לו - האמנת את שלמדנו "אינו דומה מי ששונה פרקו 100 פעמים לשונה פרקו 101 פעמים"?

ענה לו- "האמנתי".  "אני לא האמנתי - ניסיתי" ענה לו הגאון...

 

לעומת הלימוד התורני האמיתי,כל לימוד אחר שונה במהות - גור וידאל,הוגה הדעות האמריקאי אמר "בכל פעם שחבר שלי מצליח,משהו קטן בתוכי מת"..   מצא את ההבדלים.   והנה עוד הבדל-

.בשנת 1953 (28 למאי בשעה 11.30) היו אדמונד הילרי מניו זילנד ובן שבט השרפה טנזינג נורגיי הראשונים שכבשו את פסגת האוורסט.(אגב,רק אחרי פטירתו של טנזינג,גילה הילרי שהם לא עשו זאת בחברותא,אלא הוא,הילרי,היה הראשון).יש לשער שהרבה התמדה ויזע השקיעו השניים במבצע.שנים של אימונים מפרכים,אבל בפסגה הם שהו רק 15 דקות-וירדו. נגמר. יורדים.

 

לעומתם-התעלות בלימוד התורה שונה במהות  מכל הישג ספורטיבי.

 

לימוד התורה מעלה את הלומד מפסגה לפסגה.קצת נושמים אוויר פסגות, וממשיכים להתעלות . והשכר-לפי המאמץ.כל פסגה היא בסיס יציאה לפסגה הבאה.

לעולם לא מסתיים.אף פעם לא יורדים.

 

קשה להיות יהודי

הגמרא מספרת (8)על ריש לקיש שהיה ראש השודדים.יום אחד ראה את רבי יוחנן שהיה ידוע ביופיו רוחץ בנהר. קפץ ריש לקיש מעבר לנהר ואמר לרבי יוחנן-"יופייך לנשים".ענה לו רבי יוחנן-"חילך לאורייתא" (גבור כמוך צריך לנצל את גבורתו ללימוד תורה).קיבל על עצמו ריש לקיש להקדיש את כוחו ללימוד.ביקש לקפוץ לצד השני של הנהר אך "תש כוחו".כבר ברגע שביקש ללמוד גילה ש"התורה מתשת כוחו של האדם".לימים אמר-"אין דברי תורה מתקיימים אלא במי שממית עצמו עליה"(9).

 

קשה להיות יהודי.ויהודיה?

נלמד את הסיפור המופלא של רות ונעמי.אלימלך ונעמי יורדים לאדום עם 2 ילדיהם והם נושאים להם נשים מואביות. אלימלך ושני בניו נפטרים ונעמי עושה דרכה חזרה לארץ ישראל.

 

"וַתֹּאמֶר נָעֳמִי, לִשְׁתֵּי כַלֹּתֶיהָ, לֵכְנָה שֹּׁבְנָה, אִשָּׁה לְבֵית אִמָּהּ; יעשה (יַעַשׂ) יְהוָה עִמָּכֶם חֶסֶד, כַּאֲשֶׁר עֲשִׂיתֶם עִם-הַמֵּתִים וְעִמָּדִי"...

 

"וַתֹּאמֶר רוּת אַל-תִּפְגְּעִי-בִי, לְעָזְבֵךְ לָשׁוּב מֵאַחֲרָיִךְ:  כִּי אֶל-אֲשֶׁר תֵּלְכִי אֵלֵךְ, וּבַאֲשֶׁר תָּלִינִי אָלִין--עַמֵּךְ עַמִּי, וֵאלֹהַיִךְ אֱלֹהָי: בַּאֲשֶׁר תָּמוּתִי אָמוּת, וְשָׁם אֶקָּבֵר; כֹּה יַעֲשֶׂה יְהוָה לִי, וְכֹה יוֹסִיף--כִּי הַמָּוֶת, יַפְרִיד בֵּינִי וּבֵינֵךְ: וַתֵּרֶא, כִּי-מִתְאַמֶּצֶת הִיא לָלֶכֶת אִתָּהּ; וַתֶּחְדַּל, לְדַבֵּר אֵלֶיהָ."

 

נשים לב למילת המפתח "מתאמצת".ברגע שרות מקבלת עליה לדבוק בעם היהודי, פתאום היא נושאת משא כבד. "עול תורה ומצוות". צעדה הקליל מתחלף בהליכה מתוך מאמץ.

 

ומה השכר שקיבלה?

זכתה שממנה נולד דוד מלך ישראל - מלך המשיח.

בנימה אישית

כל אחד ושלומית שלו.

 

שלומית שלי היא זו של טיפוס עקבי ברכישה של מידות טובות,צניעות וענווה..

שלומית שלי היא כיבוד אב ואם. כשרצתה להעיר לי,כך התנהלה השיחה:

 

-אבא,אפשר להעיר לך על משהו?

-כן.

-לא תעלב?

-לא

-אבל באמת לא תעלב?

-לא אבל אם לא תגידי כבר אני עשוי להתרגז.

-טוב,אז בשיחה שלך עם א.ח. מהעבודה התרגזת עליו יותר מדי.

-?????- יש גבול כמה אפשר להיות מפוזר.

 

-אין גבול-הוא היה רוצה להשתנות אבל לא יכול. כך הוא בנוי. בג קטן וזהו.

אתה חושב שהוא מפוזר בכוונה? הוא סובל מזה יותר מכל אחד אחר, אז למה צריך גם להתרגז עליו? צריך לעזור לו צריך.

 

צדקה. כמו תמיד.

 

וחשבתי על המשנה שלמעלה-"לפום צערא-אגרא"? הרי שלומית שלנו היתה רק"אגרא" (שכר)

ללא כל צער כל 29 השנים שחייתה ביננו, עד שברגע אחד "איננה, כי לקח אותה האלוקים".

 

מקורות

 

בראשית,פרק י"ב,ה

בראשית רבאל"ט,י"ד

הרב ישראל מאיר לאו,ציטוט מ איכה רבה פתיחתות,ד"ה ב

ספר ירמיהו,פרק ט,י"א

ירמיהו

לתומס ג'פרסון היתה בעייה קטנה עם התאוריה שלו-מליוני שחורים בארה"ב בימיו,לא נולדו שווים   כלל.או שחשב שאינם בני אדם או שהגדרתו למושג "שוויון" שונה משלנו היום.לג'פרסון עצמו היו עבדים.

(כחלק מחלוקת הכח במדינה,נקבע שלכל 5 שחורים,יהיה כח הצבעה של 3 לבנים- תודה לידידי שלדון שורר).עברו עוד כ 90 שנים עד שהעבדים שוחררו ואז כמובן קיבלו זכות הצבעה שוויונית.

 

פרקי אבות ,פרק ו',משנה ד'

תלמוד בבלי דף ט' עמוד ב'

מסכת ברכות ,ס"ג,ב.

עוד היה אומר-"כל העוסק בתורה בלילה,הקב"ה מושך עליו חוט של חסד ביום. מסכת חגיגה,דף י"ב,ב.

ועוד היה אומר-"כי עליך הורגנו כל היום"-אלה תלמידי חכמים". מסכת גיטין דף נ"ז,ב.

 

"זכרתי לך חסד נעורייך,אהבת כלולותייך,לכתך אחרי במדבר בארץ לא זרועה".

הפשט-הלכת אחרי בארץ מלאת אדמת טרשים.

הדרוש-הלכת אחרי בארץ הזרועה ב"לא" .דבקת בתורה הזרועה ב 248  מצוות לא תעשה.  

משנה כו':

בֶּן בַּג בַּג אוֹמֵר:

הֲפָךְ בָּהּ וַהֲפָךְ בָּהּ, דְּכֹלָּא בָהּ.

 

ובָהּ תֶּחֱזֵי, וְסִיב וּבְלֵה בַהּ, וּמִנַּהּ לָא תְזוּעַ,

שֶׁאֵין לְךָ מִדָּה טוֹבָה הֵימֶנָּה.

 

בֶּן הֵא הֵא אוֹמֵר:

לְפוּם צַעֲרָא אַגְרָא.