פרק ה' משנה יג'

לעילוי נשמתה של

שלומית

​

עלים על ענף. (התמונות ממקומות בהם שלומית ואני טיילנו)  צלם: אוריאל אודס ©

​

לימוד לעילוי נשמת אהובתנו היקרה, שלומית מנדי מיה אודס (ברט)

בארבעה פרקים (- זמנים, תקופות) הדבר מתרבה:

ברביעית; ובשביעית; ובמוצאי שביעית; ובמוצאי החג שבכל שנה ושנה - "ברביעית"- בשנה הרביעית שלאחר שנת השמיטה; "ובשביעית"- שנת השמיטה עצמה; וב"מוצאי שביעית"- השנה הראשונה אחרי השמיטה; "מוצאי החג" - לאחר חג הסוכות.

בזמנים אלה מתרבה הדבר, והמשנה הולכת ומבארת להלן מה הטעמים לכך:

ברביעית- מפני מעשר עני שבשלישית; בשביעית מפני מעשר עני שבשישית - כידוע, בשנה השלישית אחרי השמיטה, וכן בשנה השישית, חובה להפריש מהתבואה מעשר לעניים. כשהעם אינו מקיים חובה זו במשך השנה, מתרבה הדבר בשנה שלאחריה.

ובמוצאי שביעית, מפני פירות שביעית - שאין נוהגים בהם כראוי (עיין במשנה הקודמת).

ובמוצאי החג שבכל שנה ושנה, מפני גזל מתנות עניים - חג הסוכות הוא חג האסיף, ואז חל החיוב לתת לעניים לקט שכחה ופאה, פרט ועוללות. כשמפרים חובה זו, מתרבה הדֶבר.

(מבוסס על פירוש לפשט המשניות 'נר למאה', לר' יחיאל וינרוט)

​

הדֶבר בא

משנתנו מונה ארבעה מועדים בהן מחלת הדבר מתרבית, כאשר הסיבה הרוחנית המשותפת היא פגיעה בעניים.

משנה זו  המשך היא למשנה הקודמת "שבעה מיני פורענויות באין לעולם...",

שבה נאמר "דבר בא לעולם על:

מיתות האמורות בתורה שלא נמסרו לבית דין (כלומר מיתות שנמסרים בידי שמים – עונש כרת, או מיתות שידי בית הדין כבולות מלפסוק)

ועל פירות שביעית (מידה כנגד מידה. כאשר אדם אינו מפקיר את פירותיו בשנת השמיטה, הדבר נוטל נפשות כנגד נטילת נפשות העניים שלא יכלו להנות מהפירות הללו)"

לפני שנתעמק מה משנתנו מוסיפה על קודמתה, עלינו לשים לב שאין כוונת משניות אלו להסביר לנו את מנגנון השכר והעונש של הקב"ה – זה נשגב מאיתנו. חשבונות שמים נפרשים על פני כל הדורות ואילו לכל אחד מאיתנו יש נקודת מבט צרה על המציאות...

הכוונה היא פשוטה יותר, אך לא פחות חשובה: להמחיש לנו שאין מקריות בעולם, יש דין ויש דיין ויש צדק. משניות אלו באות להשריש בנו את הידיעה שגם אם איננו רואים אותן באופן ישיר, יש השלכות למעשינו.

הדֶבר מתרבה

כעת, הבה נתעכב על נוסח המשנה שלנו. בעוד במשנה הקודמת נאמר "דבר בא לעולם על...", במשנתנו נאמר "בארבעה פרקים הדבר מתרבה". הוי אומר, הדבר מגיע לעולם בעקבות הסיבות שמנינו לעיל ("מיתות האמורות..פירות שביעית"), אך הוא מתרבה והופך למגיפה בעקבות גזל מתנות עניים.

לא על כל חטא הקב"ה מעניש מיד

(וכאן אנו חוזרים לתובנה שאיננו מבינים לפרטי פרטים כיצד הקב"ה מנהיג את עולמו. "אין בידינו לא משלוות הרשעים ואך לא מייסורי הצדיקים" – אין ביכולתנו להבין כיצד הקב"ה נותן שכר ועונש),

אך כאשר מגיע זמן פרעון לחטא מסוים, חטאים קודמים מצטרפים לחשבון. כפי שאמר קהלת: "את כל מעשה, אלוקים יביא במשפט" [קהלת יב' יד'].

מהי מחלת הדֶבר?

הדבר מצלצל לנו מוכר. המכה החמישית מבין עשר מכות מצרים היתה הדבר. אך היא הכתה אך ורק בבהמות ולא בבני אדם.

אך מחלת הדבר היכתה בעוצמה פעמים רבות באנושות.

המפורסמת ביותר החלה בתחילת שנת 1348, כאשר שלוש ספינות עמוסות בתבלינים מהמזרח הגיעו לנמל גנואה שבאיטליה והביאו עימן את "המגיפה השחורה" (the Black Death).

בפרק זמן קצר המגיפה התפשטה על פני היבשת כולה.

בדצמבר של אותה שנה היא הגיע ללונדון ותוך פחות משלוש שנים נספו מעל למיליון נפש באנגליה.

המגיפה הפילה בחלל כ 25 מיליון קרבנות באירופה, כשליש מאוכלוסיית היבשת, והתפשטה אף לסין, הודו והמזרח התיכון. הפגיעה היתה קשה, ערים באירופה שהפכו לערי רפאים היו מראה שכיח, וההשפעה על הכלכלה והחברה היו בקנה מידה היסטורי.

באותן השנים, בבמצוקתם ובאסונם, הנוצרים הפנו אצבע מאשימה ליהודים (וגם למיעוטים אחרים).

כ 350 מקרי טבח התרחשו בקהילות היהודיות הפזורות באירופה עיקר הרדיפות היו בצרפת,  שוויץ וגרמניה.

אגדה אורבנית רווחת היא שהיהודים נפגעו פחות מהמגיפה עקב הרגלי הגיינה של החיים היהודיים (נטילת ידיים, טבילה) ועל כן הופנתה אליהם אצבע מאשימה כאחראים למגיפה.

עם זאת, כבר בזמן הפרעות היהודים טענו שמספר הקרבנות אצלם מהדבר גבוה אף הוא.

הגירת היהודים, עקב הפרעות, יצרה את הבסיס לקהילות היהודיות במזרח אירופה ובראשה הקהילה בפולין.

לאורך ההיסטוריה היו עוד התפרצויות נרחבות של דבר, כאשר האחרונה התרחשה ב 1984 בהונג-קונג, שם זוהה החיידק מחולל המחלה בידי שני חוקרים שפעלו בנפרד: ירסין ו-קיטאסאטו.

"כיום הדבר הוא מחלה נדירה בארצות בעלות רמה נאותה של תברואה ורפואה. אך אי-אפשר להדביר מן העולם את חיידק הדבר; זאת משום שיש מאגר טבעי שלו בקרב יונקי-הבר, ובעיקר - מכרסמים שוכני מחילות. משם הוא פורץ מפעם לפעם ומזכיר את דבר קיומו, תזכורת מצמררת וממיתה".

נציין,  ככלל המונח 'דבר' בלשון חז"ל אינו מתייחס לדבר הרפואי הקלאסי (עליו הרחבנו), אלא הוא שם כללי לכל מחלה מדבקת הגורמת למגיפה.

הרש"ר הירש מפרש דבר מלשון דבר ה' המתקיים במותו הפתאומי של הנפגע.

ובמדרש רבה (רות ב כ) נאמר - כל מקום שנאמר בו יד ה' מכת דבר היא.

גזל מתנות עניים

משנתנו חותמת במילים " ובמוצאי החג שבכל שנה ושנה, מפני גזל מתנות עניים".

המדרש שמואל מעיר שיש כאן סתירה. מתנה זהו דבר שאין חובה לתת - אם זוהי מתנה לעניים, כיצד ייקרא מי שנמנע לתת גזלן!

אלא שלשון המשנה באה לנפץ לנו אשליה אופטית - כל מה שיש "לנו", שנראה "שלנו", הוא בעצם שייך לקב"ה.

"לה' הארץ ומלואה", ומה שיש בידינו ניתן לנו כפיקדון על ידי בורא עולם. כאשר אדם נמנע מלקיים את מצוות ה', כאשר הוא נמנע מלתת מתנות לאחיו העניים, הרי שזהו גזל ממש.

​

בנימה אישית

עודד, אבא של שלומית, מספר:

פרויקט "פרקי אבות שלומית" לזכר אהובתנו נשלח על ידי אוריאל בעלה מדי שבוע לאלפי לומדים - מאות מהם מרגשים אותנו כשהם שולחים מיילים שופעי אהבה ותמיכה.

כל מייל - וסיפור מאחריו.

יש שהלימוד השבועי,הוא לימוד התורה היחידי שהם נחשפים אליו, ויש מחנכות שמלמדות את המשנה השבועית בכל שבוע לכיתה כולה. רבים בקשו "רשות" להדפיס וללמוד את המשנה ליד שולחן השבת,

מאות למדו לאהוב את שלומית שלעולם לא הכירו, מהסיפורים שקראו עליה.

המיילים הם מכל העולם ואפילו מלפלנד קיבלנו מסר אוהב.

אני מדפדף ומנסה למצוא מייל מיוחד...

"שמי ניר. אני עובד של חברת הייטק ישראלית וגר באוסטרליה (מלבורן) כמעט שנתיים יחד עם אשתי ושלושת ילדי החמודים. אני אחראי על אזור אסיה-פסיפיק (APAC) וכמעט מדי שבוע טס למדינה אחרת באזורי. אני מגיע מדי פעם לסין, יפן, סינגפור, הפיליפינים, ניו זילנד, טאיוואן, הונג קונג, קוריאה וכמובן מסתובב די הרבה באוסטרליה. עולם העסקים של היום הוא מטורף - אתה מחובר כל הזמן לאימיילים, לוואטסאפ ולטלפון, התוצאה היא - עבודה מאומצת במשך כל שעות היממה.

פעם בשבוע, קופץ לי אימייל שפשוט גורם לי לעצור לכמה דקות, לקרוא, להרגיש עולם אחר ורחוק, לחשוב על המסר, להכיר תודה, לקחת נשימה ארוכה ולהמשיך הלאה.

האימיילים האלה מגיעים ומפתיעים אותי כל פעם מחדש ופשוט גורמים לי לחייך כאילו פגשתי מכר וותיק.אם זה תוך כדי נסיעה במונית בסין לעבר עיר רחוקה כשמסביב הכל בסינית ואני לא בטוח שהנהג יודע לאן אני צריך להגיע. אם זה שניה לפני שאני עולה להציג לפני קהל מצגת בכנס גדול באוסטרליה שהתכוננתי אליה די הרבה זמן ואני די מתוח. או אם זה אחרי טיסה ארוכה להונג קונג כשאני פותח את הנייד ומבין עשרות האימיילים של העבודה מבצבץ לו אימייל אחד שגורם לי לעצור הכל, לקרוא, לחשוב על המסר, להפנים ולהמשיך הלאה.

זה פרויקט הנצחה יפה מאוד, יישר כח.

תודה ויהי זכרה של שלומית מבורך.

ניר"

​

משנה יג':

בְּאַרְבָּעָה פְרָקִים הַדֶּבֶר מִתְרַבֶּה: בָּרְבִיעִית, וּבַשְׁבִיעִית וּבְמוֹצָאֵי שְׁבִיעִית וּבְמוֹצָאֵי הֶחָג שֶׁבְּכָל שָׁנָה וְשָׁנָה.

בָּרְבִיעִית, מִפְּנֵי מַעְשַׂר עָנִי שֶׁבַּשְּׁלִישִׁית. בַּשְּׁבִיעִית, מִפְּנֵי מַעְשַׂר עָנִי שֶׁבַּשִּׁשִּׁית. וּבְמוֹצָאֵי שְׁבִיעִית, מִפְּנֵי פֵרוֹת שְׁבִיעִית. וּבְמוֹצָאֵי הֶחָג שֶׁבְּכָל שָׁנָה וְשָׁנָה, מִפְּנֵי גֶזֶל מַתְּנוֹת עֲנִיִּים:

​