פרק א | משנה א
שקיעה בהר גמל, מצפה רמון צלם: אוריאל אודס ©
לימוד לעילוי נשמת אהובתנו היקרה, שלומית מנדי מיה אודס (ברט)
משה קיבל תורה מסיני – משה קיבל מהקב"ה את התורה כולה בהר סיני (היינו, התורה שבכתב ופירושיה שבעל פה)
ומסרה ליהושע- כל מה שקיבל משה מסיני, לימד את יהושע.
ויהושע לזקנים - לפני פטירתו, לימד יהושע את ה"זקנים", מנהיגי העם שחיו בדורו ואשר האריכו ימים אחריו.
וזקנים לנביאים, ונביאים מסרוה לאנשי כנסת הגדולה- עלי, האחרון בתקופת ה"זקנים", לימד את שמואל, שהיה הראשון בתקופת ה"נביאים". לאחר מכן נמסרו הדברים מנביא לנביא, עד לסוף תקופת ה"נביאים" ותחילת תקופת "אנשי כנסת הגדולה".
הם (- אנשי כנסת הגדולה) אמרו שלושה דברים:
הוו מתונים בדין- "שאם בא דין לפניך פעם ושתים ושלוש, לא תאמר דין זה כבר בא לפני ושניתי ושילשתי בו, אלא הוו מתונים, כלומר, ממתינים קודם שתפסקו הדין" (רע"ב).
והעמידו תלמידים הרבה- לַמדו תלמידים רבים ככל הניתן. תלמיד הבא ללמוד, יש לקבל אותו מבלי לבדוק בדיקה יתרה אם הוא ראוי להכנס לבית המדרש.
ועשו סייג לתורה- "סייג" פירושו גדר. מחובתם של חכמי הדור לגזור גזירות, שמטרתן לגדור ולהרחיק את העם מאיסורי התורה.
(מבוסס על פירוש לפשט המשניות 'נר למאה' מאת ר' יחיאל וינרוט)
"משה קיבל.. ומסרה"
משנה א' פותחת את פרקי אבות ומהווה עוגן ממנו צומחות כל המשניות הבאות.
כידוע, פרקי אבות עוסקת בענייני מוסר בשלושה מישורים - בין אדם לחברו, בין אדם למקום ובין אדם לעצמו.
אך מי הם אותם אבות אשר על שמם נקראת מסכת אבות?
מספר תשובות נתנו בדבר - יש שמסבירים שהכוונה לאבות האומה הישראלית, אברהם יצחק ויעקב, שנשתבחו בישרות ובמידות טובות.
יש המסבירים שהכוונה לאבות האומה לדורותיה, בכל דור ודור.
ושמא, התשובה טמונה במשנה שלנו, שעל אף שאינה מזכירה את אברהם יצחק ויעקב, אלא מתחילה ממשה רבנו - ממקדת אותנו באופן סמוי בעיקר, המסירה של התורה.
מסכת אבות כמרמזת לכל הדרכה של אבות ובנים. כלומר מסכת חינוך.
"משה קיבל תורה מסיני ומסרה שליהושע".
ההדרכה הבסיסית של התורה היא לקבל כדי לתת. קבלה בלא נתינה, אין לה משמעות.
האדם לומד ומחכים, הולך ומתפתח, לא כדי שהוא יהיה טוב יותר, אלא כדי שהוא יוכל לתת, שלזולת יהיה טוב יותר.
תורה מסיני
במשנה שלנו יש משהו מאוד תמוה. מדוע נאמר "משה קיבל תורה מסיני"?!
הרי היה צריך להיות כתוב "משה קיבל תורה מאלוקים", או משה קיבל תורה בסיני".
מהי אם כן המשמעות של "משה קיבל תורה מסיני" ?
אלא, שהכוונה היא שמשה קיבל את התורה מתוך מדרגת סיני.
כידוע, הר סיני לא היה ההר הכי גבוה, הוא גם לא היה הכי יפה, אלא היה מנמיך עצמו ומצניע עצמו, ודווקא בשל כך, בו בחר הקב"ה לתת את התורה.
ומכאן תנאי בסיסי לכל לימוד תורה אמיתי - עליו לנבוע מתוך צניעות וענווה.
והרי על משה רבנו נאמר בחומש במדבר "והאיש משה עניו מכל האדם אשר על פני האדמה".
ואם כן כבר ברור לנו מדוע משה קיבל תורה, ומדוע מסיני.
מסירת הנביאים
משנה א' פורשת בפנינו את התקופה בה נאמרו פרקי אבות, או ליתר דיוק את הרקע לתקופה זו.
לנגד עינינו המשנה משרטטת באופן ברור ביותר את סדר (שלשלת) נתינת התורה מדור לדור עד לימי הכנסת הגדולה.
אולם, נשים לב, השורש מ.ס.ר. אינו מופיע בכל המעברים בין הדורות. היא מופיעה בין משה ליהושע - "משה קיבל תורה ומסרה ליהושע" , אך אינה מופיעה בין יהושע לזקנים, או בין הזקנים לנביאים. ("ויהושע לזקנים וזקנים לנביאים").
אך המסירה כן מופיעה בין הנביאים לאנשי כנסת הגדולה ("ונביאים מסרוה לאנשי כנסת הגדולה").
חכמי המשנה דייקו בכל מילה שכתבו ולא לחינם שורש זה מופיע לסירוגין.
מסביר הרב אורי שרקי, בכל פעם שישנה מסירה, אנו מבינים שמשהו השתנה, חלה ירידה כלשהי. ירידה בעולם וחיסרון בהעברת התורה. כאשר התורה נמסרת, היא מועברת במדרגה נמוכה יותר. משהו חסר.
בין משה ליהושע ישנה מסירה, וזה מובן שתהיה ירידה בין "תורת משה" ל"תורת יהושע", שכן אנו יודעים שנאמר במדרש "משה כפני חמה (כמו השמש) ופני יהושע כלבנה (יהושע הוא כירח ביחס למשה).
כמו כן, המעבר בין עולם הנבואה לעולם ללא נביאים היא נקודת שבר ומובן אם כן מדוע הנביאים מסרוה לאנשי כנסת הגדולה.
ורק נעיר בהערה קלה, גבוה מעל גבוה, נמצאת "תורת ה' ". וממנה משה קיבל תורה (ולא קיבל את התורה, בהא' הידיעה, באופן מובהק).
וכמאמר דוד המלך בספר תהילים "כי אם בתורת ה' חפצו, ובתורתו יהגה יומם ולילה".
החפץ של הצדיק, הרצון שלו, זה להגות בתורת ה', עליה נאמר "הסתכל בתורה וברא את העולם", אך בשל מדרגת בשר ודם, נאלץ הצדיק להסתפק ב"תורתו", התורה של הצדיק.
הרקע העולמי
אך מה קורה בעולם באותה תקופה סביב סוף עידן הנבואה?
באותו הזמן,החל מהמאה השישית לפנה"ס, במשך כמאה שנה, מתרחשות מהפכות דת במוקדים שונים רחבי העולם ללא קשר תרבותי בינהם.
בעולם המערבי צומחים ראשוני הפילוסופים ביוון העתיקה (בימי הנהגתו של פריקלס האתונאי הגדול).
בפרס מייסד זרתוסטרה דת ובה אל טוב ואל רע.
במזרח מופיע אדם בשם 'בודהה', אשר חולל מהפכה בהודו כנגד ההינדואיזם הקלאסי. בסין, לאו-דזא וקונפוציוס מפיצים את הטאואיזם והקונפוציוניזם.
מדובר במהפכות עצומות!
אך מדוע כל המהפכות הדתיות הללו מתרחשות דווקא בזמן המסוים הזה? כפי שאמרנו, לא היה קשר תרבותי חזק בין מקומות מרוחקים אלו.
מסתבר שעם דעיכת הנבואה, החסרון בנוכחות האלוהית הוודאית מורגש היטב בעולם, וחלל פנוי זה הוא אשר גורם ליצירת דתות אנושיות ותורות פילוסופיות.
(* על פי שיעור של הרב אורי שרקי)
אם כן, מסכת אבות פותחת בתקופה הרת גורל לעם ישראל וכן לעולם כולו - סוף תקופת הנביאים.
ודווקא בתקופה זו, חכמי ישראל בוחרים להתמקד ולחזק את עולם התורה, ומותירים לנו הדרכה לדורות, בשלושה דברים:
"הוו מתונים בדין, והעמידו תלמידים הרבה, ועשו סייג לתורה"
מילה אישית:
משה קיבל את התורה בהר סיני מהקב"ה, קיבל את כולה בשלמות. מאז כל דור בעם ישראל מנסה למסור את התורה לדור הבא.
המשנה מתחילה בלשון קבלה = הכל עובר
ועוברת ללשון מסירה = מנסים שהכל יעבור
להעביר בשלמות רק הקב"ה יכול, אבל כל דור מנסה כמיטב יכולתו.
מאז ששלומית נלקחה מאיתנו, אני מנסה למצוא דרכים שכשהילדים יגדלו הם יכירו את שלומית.
זה לא פשוט, כי לא יהיו להם זכרונות משל עצמם. הם היו והנם עדיין רכים בגילם. לקחנו על עצמנו כמשימה להעלות לכתב סיפורים על שלומית, מתקופות שונות בחייה.
יום יבוא והילדים יקראו את הסיפורים הללו ויכירו קצת יותר את שלומית. אז אני מנסה למסור לילדים את שלומית.
אבל, אני יודע שבסופו של דבר, הם לא יצטרכו להביט רחוק כדי באמת למצוא את שלומית. כל שעליהם לעשות הוא להתבונן על עצמם פנימה, כי שלומית נמצאת בתוכם, באופיים, בכשרונותיהם ובמידותיהם הטובות. הדבר נכון גם לגבי התורה. היא נמצאת בתוך כל אחד מאתנו, עמוק בפנים, בטבע נשמתנו. כלומר התורה תלויה לא רק במסירה של הדור הקודם, אלא בהתבוננות הפנימית של כל יחיד ושל כל דור.
משנה א
משֶׁה קִבֵּל תּוֹרָה מִסִּינַי, וּמְסָרָהּ לִיהוֹשֻׁעַ, וִיהוֹשֻׁעַ לִזְקֵנִים, וּזְקֵנִים לִנְבִיאִים, וּנְבִיאִים מְסָרוּהָ לְאַנְשֵׁי כְנֶסֶת הַגְּדוֹלָה. הֵם אָמְרוּ שְׁלשָׁה דְבָרִים: הֱווּ מְתוּנִים בַּדִּין, וְהַעֲמִידוּ תַלְמִידִים הַרְבֵּה, וַעֲשׂוּ סְיָג לַתּוֹרָה: